​

מדוע זה קורה ?

המנגנון דרכו מתפתחת דלקת בבלוטת התריס אינו מובן במלואו, אך ידוע שנטייה תורשתית, זיהומים ויראליים או חיידקיים מסויימים, שימוש בתרופות כגון אמיודארון ואינטרפרון עלולים להגביר סיכון. בנוסף, ייתכן וגם גורמים נוספים מעורבים בעקיפין בהתפתחות או החמרת השימוטו. ביניהם, תחושה סובייקטיבית ממושכת של סטרס (עקה), חשיפה כרונית לקרינה מייננת או רעלנים סביבתיים מסויימים, צריכה מוגברת של יוד בקרב אנשים שחוו חסר יוד ממושך בתזונה ותזונה דלה בסלניום. 

​

האם לאנשים עם השימוטו תסמינים כלשהם ?

במקרים רבים של השימוטו תסמינים וסימנים ייחודיים אינם מופיעים בתחילת הדלקת. מכיוון שבד"כ המצב מתקדם באיטיות רבה לאורך שנים, אין לאנשים עם השימוטו תסמינים כלשהם בשלב מוקדם, אפילו כאשר נוגדני בלוטת התריס האופייניים לה (נוגדני תאירואיד פראוקסידאז או בקיצור TPO Ab) מתגלים בבדיקות דם [TPO הוא אנזים (חלבון תפקודי בגופינו) הממלא תפקיד חשוב בייצור הורמוני בלוטת התריס]. אם וכאשר האשימוטו כבר גורמת לנזק בתאי בלוטת התריס, היא מייצרת פחות הורמוני בלוטת התריס. במצב זה, מופיעה אצל החולים עם השימוטו תסמינים של תת פעילות. תסמינים אלו עלולים לכלול כאבי שרירים/מפרקים, עצירות (פחות נפוץ), עייפות, עלייה במשקל (ולעיתים גם עודף בכולסטרול וטריגליצרידים בדם), נשירת שיער, רגישות מוגברת לעור קר ויבש, דיכאון, בצקוֹת, כאבי וירידה בכושר הגופני. בנשים ייתכן גם מחזור לא סדיר או "כבד". במקרים מסוימים, השימוטו גורמת לשינויי מרקם ברקמת בלוטת התריס ולהגדלת הנפח שלה (זפק), מה שלעיתים רחוקות עלול להתבטא ב"דקירות", תחושות חום רגעיות, אי נוחות בצוואר ו/או קושי בבליעה. בשנים האחרונות החלו להצטבר ראיות ראשוניות של- TPO Ab השפעות בריאותיות שליליות מחוץ לבלוטת התריס, ביניהן אי פריון בנשים בגיל הפוריות, הפלות או לידת עובר גדול מדי בנשים הרות וכן הפרעות במערכת העיכול, אם כי נדרשים מחקרים נוספים על מנת להבין טוב יותר את הנושא.

​

כיצד ניתן לאבחן השימוטו ?

ניתן לאבחן השימוטו כאשר חולים מציגים תסמיני תת-תריסיות, שלעיתים מלוּוה בזפק (בבדיקה גופנית). לצד זאת, בבדיקות הדם יכול להימצא ערך תקין או מוּגבר של הורמון מגרה בלוטת התריס ( TSH גבוה ), ערכי תירוקסין חופשי (FT4) נמוכים ובד"כ רמות TPO Ab גבוהות. לעיתים, ניתן לאבחן השימוטו בשלב מוקדם, במיוחד אצל אנשים עם היסטוריה משפחתית של מחלות בלוטת התריס. יש מקרים שה- TPO Ab עלול להיות חיובי, אך TSH ו- FT4 יימצאו בטווח התקין או שתתגלה עלייה קלה ובודדת ב- TSH (בעיקר בשלביה המוקדמים של הדלקת), ללא תסמיני תת פעילות כלל.

​

מהו הטיפול התרופתי בהשימוטו ?

ברוב המקרים, לא יינתן טיפול תרופתי למטופלים עם TPO Ab גבוה לצד ערכי TSH ו- FT4 תקינים. כאשר ה- TSH גבוה מעט וה- FT4 תקין (תת פעילות תת-קלינית), ייתכן ולא יהיה צורך בטיפול תרופתי, אך יוּמלצוּ בדיקות חוזרות לאחר 3-6 חודשים ולעיתים גם מעקב מתמשך. לרובם המוחלט של החולים עם תת פעילות קלינית, הטיפול יורכב מחלופה להורמון בלוטת התריס - לבותירוקסין סינטתי (בד"כ המרכיב העיקרי בתרופות כגון אלטרוקסין, יותירוקס  או סינטרואיד) הנלקח דרך הפה במינון מתאים. טיפול זה נועד להוביל לרמות תקינות של הורמוני בלוטת התריס בגוף, ולהביא לשיפור בתסמיני תת פעילות. ייתכן ורוב החולים בתת פעילות על רקע השימוטו יידרשו ליטול לבותרוקסין לכל חייהם. מציאת המינון המתאים, במיוחד בשלבים הראשונים, עשויה להצריך מעקב TSH כל 6-8 שבועות, לאחר כל התאמת מינון, עד למציאת המינון הנכון יותר. לאחר מכן, יש מקרים שבהם מעקב אחר TSH פעם בשנה יכול להספיק. הסיכוי לתופעות לוואי של לבותרוקסין פוחת כאשר הוא נלקח במינון המתאים. עם זאת, כאשר נוטלים מינון נמוך מדי, ה- TSH בד"כ נותר גבוה ועלולים לחוות תסמיני תת פעילות מתמשכים. אם המינון מופרז, עלולים לפתח תסמינים של יתר פעילות בלוטת התריס או לחוות תופעות לוואי אחרות ובמקביל לראות רמות TSH נמוכות מדי בדם. לכן, חשוב להיות במעקב רפואי. במקביל, כדאי לשקול בעת השימוטו טיפול טבעי כדי לשפר, בין היתר, את איכות החיים.

​

מה בין השימוטו טיפול טבעי ורפואה משלימה ?

תוצאה חריגה בודדת של TPO Ab, אינה בהכרח עדות למחלה, אך ההיסטוריה מלמדת שברוב המקרים התפתחה בהמשך תת פעילות. זהו בדיוק אחד השלבים המתאימים ביותר לפנות להתייעצות עם גורם רפואי מוסמך ובמקביל להתחיל טיפול משלים מוקדם ככל הניתן. במילים אחרות, ייתכן ויש מצב שבשלבים המוקדמים של השימוטו טיפול טבעי יכול להקל ואולי להועיל. זה יכול לשפר את הסיכוי למנוע את התפתחות תת פעילות והשלכותיה. ייתכן וכאשר יש רקע של השימוטו טיפול טבעי הכולל התערבויות כגון שיפור אורח החיים, דיקור, הפחתת מצבי עקה ומתחים (במידת הצורך) ובעיקר שינויים תזונתיים מותאמים אישית יכול להוביל להפחתה ברמות TPO Ab בפרט ותסמיני תת פעילות בכלל. לרוב, סיכויי הצלחת הטיפול המשלים עולים כאשר הקשר בין השימוטו תזונה ואיזון בלוטת התריס הדוּק יותר. 

​

מה הקשר בין השימוטו תזונה וחשיבות טיפול מותאם אישית ?

בשנים האחרונות גוברת המוּדעוּת  לאפשרות שתזונה "אנטידלקתית" (כזו המיועדת לסייע לגוף להתמודד טוב יותר עם דלקות) ארוכת טווח יכולה להקל על הסובלים מנוֹגדנוּת עצמית באופן כללי. כלומר, ההבנה שיש קשר בין השימוטו תזונה ובריאות מתחזקת. כחלק מאבחון תזונת בלוטת התריס ניתן לנסות להעריך חוסרים או עודפים נקודתיים בצריכת מינרלים ו/או ויטמינים ו/או חשיפה אפשרית לרעלנים מסוימים ו/או נחיצותם ויעלותם האפשרית של צמחי מרפא ובמקרים מסויימים אף האם קיימת אי סבילות ללקטוז/גלוטן או רגישות אפשרית לחלבון פרה או גלוטן שאינה צליאק (לכולם ייתכן קשר עקיף לתת פעילות על רקע השימוטו תסמינים נלווים ומצב בריאותי). מנגד, אימוץ תפריט/פרוטוקול "תובעני" או צריכה רכיבי תזונה שאינה מותאמת אישית, עלולים להזיק. כך למשל צריכת ביוֹטין (נפוץ במולטיוטמינים ותכשירים המשווקים לטיפול בנשירת שיער) גבוֹהה, עלולה לשבש את הבדיקה המעבדתית של TPO Ab ותפקודי תריס אחרים ובהמשך להוביל את הגורם המייעץ להמלצה שגויה. דוגמא שלילית נוספת היא נטילת תוספי סלניום ע"י אנשים שכבר צורכים כמות נאותה שלו דרך התזונה השגרתית שלהם. צריכת סלניום מוּפרזת, עלולה להגביר סיכון לנשירת שיער, דלקת עור וסוכרת. לכן, בעת השימוטו טיפול טבעי המותאם אישית הוא חשוב ליכולת שלנו להתמיד, להמנע מהחמרת המצב ואולי גם לשיפור המצב הבריאותי בהמשך.

​