בדיקה על קולית (אולטראסאונד)
בדיקה זו הינה בלתי פולשנית ומסייעת לקבל תמונות הדמיה בכדי לאבחן הימצאות גושים (קשריות) בבלוטה, או הגדלה מפושטת שלה. במהלך הבדיקה נמרח ג'ל מימי שקוף על העור באזור הנסרק, בכדי לחדד את התמונה. במקרים מסויימים, המפענח מנסה לזהות שינוי במרקם של הבלוטה היכול להתאים למחלת נוֹגדנוּת עצמית (אוֹטוֹאימוּנית) של בלוטת התריס. במידת הצורך, בדיקה זו משמשת גם כאמצעי הכוונה במהלך נטילת דגימת רקמה (ביופסיה) בבדיקת ניקור מחט עדין בבלוטת התריס. בעבר הלא רחוק שימשה בדיקת אולטראסאונד לתאר הגדלת נפח של בלוטת התריס בילדים כדי לזהות אזורים בהם חסר יוד בתזונה. במקרים רבים, נפח גבוה ובעיקר קשריות בבלוטת התריס יכולים להעיד על מחסור יוד כרוני בתזונה.
בלוטת התריס לא מאוזנת? רשימת תסמינים
בדיקת תירוגלובולין (Thyroglobulin)
החלבון תירוגלובולין מהווה אבן בניין להורמונים שמייצרת בלוטת התריס, מאוחסן בתאיה, מיוצר בה ומופרש למחזור הדם בכמויות זעירות באנשים בריאים בד"כ. זוהי בדיקת דם המסייעת במקרים מסויימים באבחון גידולים ממאירים (סרטניים) או שפירים והערכת הישארות או חזרה של גידול ממאיר/שפיר בבלוטת התריס. רמה גבוה מעל לטווח התקין תיתכן גם במצבי יתר פעילות ודלקת בבלוטת התריס. לבדיקה זו מספר מגבלות. חשוב לדעת: (1) רמה גבוה של נוגדני תירוגלובולין (Thyroglobulin – Tg Ab) בדם, עלולה לשבש את המדידה של תירוגלובולין; (2) רמת המהימנות של הבדיקה גבוה יותר כאשר בוחנים קבוצות של אנשים ולא אדם בודד; (3) באנשים מבוגרים, מעשנים או כאלה עם חשיפה למזהמים או מזונות המכילים תרכובות המעכבות את ספיגת היוד אל תוך בלוטת התריס, תיתכן תוצאה גבוהה. לכן, מוצע להתייחס לבדיקה זו בזהירות, לדון עם האנדוקרינולוג/ית ולנסות להתייחס אליה ביחד עם שאר הממצאים הרפואיים והתזונתיים.
בדיקת נוגדני תירוגלובולין (Thyroglobulin Antibodies – Tg Ab)
זוהי בדיקה המאפשרת גילוי של נוגדנים עצמיים לבלוטת התריס העלולים לפגוע בבלוטת התריס ופעילותו של החלבון תירוגלובולין, המהווה אבן בניין ביצירת T3 ו- T4 בבלוטת התריס. נוכחות מוגברת של Tg Ab בדם עלולה להוות סימן להרס של רקמת הבלוטה, דלקת בבלוטה, מחלת נוֹגדנוּת עצמית (אוֹטוֹאימוּנית), גידול ממאיר בבלוטה יתר פעילות או תת פעילות בלוטת התריס. רמה גבוה של נוגדנים אלו בדם נמצאה קשורה להתמשכות הופעת תסמינים כגון צרידות, נפיחות בפנים ו/או העיניים ושיער שביר, ייתכן שלא כתוצאה ישירה של תת פעילות בלוטת התריס עצמה. חשוב לדעת: (1) בחלק קטן מהמקרים, ערך חריג של Tg Ab אינו מעיד בהכרח על מחלה; (2) הטווח התקין של Tg Ab עשוי להשתנות בין מוסדות רפואיים שונים.
בדיקת ניקור מחט עדין (Fine Needle Aspiration - FNA)
זוהי בדיקה פולשנית לנטילת דגימת רקמה (ביופסיה) מבלוטת התריס. במהלכך הבדיקה מוחדרת מחט עדינה לתוך הבלוטה (סנטימטרים בודדים), תחת אולטראסאונד. הבודק שואב תאים מהקשרית או אזור חשוד אחר בבלוטת התריס לצורך בדיקה ציטולוגית, המסייעת בזיהוי התאים לצורך אבחנה האם מדובר בקשרית ממאירה (סרטנית) או שפירה. בד"כ עוצמת הכאב דומה לדקירה של בדיקת דם (או פחות מכך) ומתבצעת ללא הרדמה. חשוב לדעת שבמקרים מסויימים, ערכי בדיקת תירוגלובולין המתקבלים בדם בשבועיים שלאחר הניקור גבוהים (ככל הנראה עקב פציעה זמנית של רקמת הבלוטה) גם בקרב מי שמאובחן ללא מחלה של בלוטת התריס.
בדיקת חום גוף
בדיקה עצמית זו נחשבת ע"י מטפלים מסויימים לדרך פשוטה יחסית לאבחן תת פעילות סמויה של בלוטת התריס. הבדיקה כוללת שימוש במדחום כדי לבצע מספר מדידות ביום של טמפרטורת הגוף במשך כמה ימים רצופים. הבדיקה מתבצעת בשעות האור של היממה (בד"כ בין 10:00 בבוקר ל- 16:00 אחה"צ) למעט בימים שלפני הביוץ אצל נשים (בהם עולה חום הגוף באופן טבעי). לפי התיאוריה (המזוהה כ'תסמונת ווילסון') העומדת בבסיס הבדיקה, תוצאה ממוצעת של פחות מ- 36.8 מעלות צלזיוס יכולה ללמד על תת פעילות סמויה בבלוטת התריס. ארגוני בריאות ברחבי העולם אינם ממליצים להסתמך באופן בלעדי על בדיקת חום לאבחנה של תת פעילות סמויה מכמה סיבות: (1) התנאים לאבחון בהם בצעו את המחקר העומד בבסיס התיאוריה של תסמונת ווילסון אינם מדוייקים והוא בוצע בקרב כּ- 150 משתתפים בלבד; (2) לחלק משמעותי מאוכלוסיית העולם עשויה להימדד טמפרטורת גוף נמוכה מ 36.8 מעלות צלזיוס, אך הם כנראה בריאים; (3) ממצאי מחקר מבוקר ועדכני יותר העלו ספק בתיאוריית ווילסון: החוקרים בחנו נתונים של כּ- 35,000 משתתפים אמריקאים בעלי רקע מגוון וגילו שטווח הטמפרטורה התקין הוא בין 35.7-37.3 מעלות צלזיוס (באנשים בוגרים ללא מחלה קשה או זיהום). לכן, כדאי לבחון את תוצאות בדיקה חום הגוף לעומק, לדון בה עם גורם רפואי מוסמך ולנסות להתייחס אליה יחד עם מכלול הממצאים הרפואיים והתזונתיים. לעיתים, הישענות על הטווח התקין של בדיקות דם מסויימות בלבד בקופות החולים אינו מאשש את קיומה של תת פעילות סמויה של בלוטת התריס. מצב כזה יכול להקשות על קשר בין התסמינים למצב של תת פעילות סמויה בבלוטת התריס.
אודות ד"ר יניב עובדיה - לחצו כאן
