בדיקות דם של בלוטת התריס

 

למה צריך בדיקות דם של בלוטת התריס?

בלוטת התריס אחראית על וויסות קצב חילוף החומרים בגוף ולכן חיונית לבריאות תקינה. בדיקות דם ולעיתים בדיקה על קולית (אולטראסאונד) ובדיקת ניקור מחט עדין (Fine Needle Aspiration - FNA) נדרשות לזיהוי בעיות בבלוטת התריס או מחלה. יחד עם אבחון תזונת בלוטת התריס של תזונאי לבלוטת התריס ורצוי עם אבחנת רופא אנדוקרינולוג, ניתן לבחור את הטיפול התזונתי בבעיות של בלוטת התריס באופן מותאם אישית. כאשר טיפולי תזונה שאינם מותאמים למצב הנקודתי של בלוטת התריס תסמינים רלוונטיים ממשיכים להופיע במקרים רבים. גם כאשר התזונאי לבלוטת התריס נחשף למידע חלקי על בלוטת התריס סימפטומים רבים אינם חולפים הואיל והטיפול התזונתי לבלוטת התריס אינו מותאם לטפל במצב תפקוד הנוכחי של הבלוטה.

האם יש בדיקות נוספות? הסבר

בלוטת התריס לא מאוזנת? רשימת תסמינים

​

בדיקת הורמון מגרה בלוטת התריס (Thyroid Stimulating Hormone - TSH)

מהות הבדיקה - בדיקת TSH מאפשרת לקבל מידע על תפקוד בלוטת התריס. זוהי בדיקת דם הנעשית באופן שגרתי. ניתן לבקש מרופא המשפחה הפניה לבדיקת דם כזאת בעקבות חשש לחוסר איזון של בלוטת המגן.

מה בודקים - את התפקוד של בלוטת התריס. ההורמון TSH מיוצר בבלוטת יותרת המוח (היפופיזה), בלוטה הנמצאת במח. הורמון זה משפיע על בלוטת המגן לייצר את הורמוני הבלוטה: T3 ו־T4.

מתי כדאי לבצע את הבדיקה - בעת חשש לתת פעילות של בלוטת התריס או פעילות יתר של בלוטת התריס. הרופא עשוי להמליץ על ביצוע הבדיקה, גם כאשר עולה צורך לנטר את תפקוד הבלוטה באנשים המטופלים תרופתית בבלוטת המגן או כאלה המקבלים ייעוץ לבלוטת התריס בתחום התזונה.

ערכי הבדיקה ומשמעותם – טווח ערכי הנורמה של TSH נע בין 0.5 עד 4 מילי יחב"ל לליטר ועשוי להשתנות בהתאם לערכי הייחוס בגופי הרפואה השונים. ערכים נמוכים מהטווח התקין מצביעים על פעילות יתר של בלוטת התריס ערכים גבוהים מלמדים על תת פעילות של בלוטת התריס. ישנם ערכים שונים לנשים הרות וילדים.

 

בדיקת טרי-יודותירונין (Triiodothyronine - T3)

מהות הבדיקה – בדיקת T3 מאפשרת לבחון את תפקוד בלוטת המגן. בדיקה זו מבוצעת במקרים רבים לאחר שערך TSH גבוה מתקבל בבדיקות הדם. ההורמון T3 מיוצר בבלוטת התריס בהשפעת ההורמון TSH.

מה בודקים – את תפקודה של בלוטת המגן.

מתי כדאי לבצע את הבדיקה - כאשר תוצאת TSH אינה תקינה מומלץ לבצע את בדיקת T3 על מנת להשלים את הבירור. במקרים רבים הבירור נובע מחשש מפני תת פעילות של בלוטת התריס ובמקרים אחרים מפני יתר פעילות של בלוטת התריס.

ערכי הבדיקה ומשמעותם – ערכי הנורמה של T3 חופשי (Free T3 – FT3) ושל T3 כולל (Total T3 – TT3) עשויים להשתנות לפי הגדרות מוסדות רפואיים שונים. תוצאות הנמוכות מהטווח התקין מצביעות על תת פעילות של בלוטת התריס. תוצאות גבוהות מהטווח התקין מצביעות על פעילות יתר של בלוטת התריס.

 

בדיקת תירוקסין (Thyroxine – T4)

מהות הבדיקה - בדיקת T4 מאפשרת לבחון את תפקוד בלוטת המגן. בדיקה זו מבוצעת לאחר שערך TSH נמוך מתקבל בבדיקות הדם. ההורמון T4 מיוצר בבלוטת המגן בהשפעת ההורמון TSH.

מה בודקים – את תפקודה של בלוטת המגן.

מתי כדאי לבצע את הבדיקה – כשהערך של TSH אינו תקין מומלץ לבצע את בדיקת T4 בכדי להשלים את הבירור, לרבות כאשר ה- TSH גבוה. ברוב המקרים הבירור נובע מחשש מפני תת פעילות של בלוטת התריס ובמקרים מסויימים מפני פעילות יתר של בלוטת התריס.

ערכי הבדיקה ומשמעותם – הערכים תקינים של T4 עשויים להשתנות לפי הגדרות מוסדות רפואיים שונים. ערכים נמוכים מהנורמה מצביעים על תת פעילות של בלוטת התריס. ערכים גבוהים מהנורמה מצביעים על יתר פעילות של בלוטת התריס.

 

בדיקת נוגדני תירואיד פראוקסידאז (Thyroid PerOxidase Antibodies – TPO Ab)

מהות הבדיקה – בדיקת זו מאפשרת גילוי של נוגדנים עצמיים לבלוטת התריס העלולים לפגוע בבלוטת התריס ופעילות תירואיד פראוקסידאז שהינו אנזים (תרכובת חלבונית בעלת מאפייני פעולה הקשורים בחילוף החומרים בגוף) החיוני ליצירת T3 ו- T4 בבלוטת התריס.

מה בודקים - נוכחות של TPO Ab בדם. 

מתי כדאי לבצע את הבדיקה  - כאשר מעוניינים לברר על קיומן של הפרעות נוֹגדנוּת עצמית (אוטואימוניות) של בלוטת התריס, כגון דלקת האשימוטו (Hashimoto Thyroiditis) ומחלת גרייב (Grave's Disease).

ערכי הבדיקה ומשמעותם – ערכים גבוהים מהנורמה עלולים להצביע על נוֹגדנוּת עצמית (אוטואימונית) של בלוטת התריס. לחלק קטן מהאוכלוסייה תיתכן רמת TPO Ab גבוהה בדם, ללא מחלה כלשהי. טווח הערכים התקינים של TPO Ab עשוי להשתנות לפי הגדרות מוסדות רפואיים שונים.

 

בדיקת נוגדני גירוי בלוטת התריס (Thyroid Stimulating Immunoglobulin – TSI)

מהות הבדיקה – בדיקת זו מאפשרת גילוי של נוגדנים עצמיים (אוטואימוניים) לבלוטת התריס העלולים לפגוע בבלוטת התריס על ידי שיבוש פעילות ההורמון מגרה בלוטת התריס. הנוגדנים "מחקים" מצב של TSH  גבוה וגורמים לבלוטת התריס להפריש יותר T3 ו- T4.

מה בודקים - נוכחות של TSI בדם. 

מתי כדאי לבצע את הבדיקה  - כאשר חפצים לברר על קיומה של הפרעת נוֹגדנוּת עצמית (אוטואימונית) של בלוטת התריס - מחלת גרייב (Grave's Disease). 

ערכי הבדיקה ומשמעותם – ערכים גבוהים מהנורמה עלולים להצביע על מחלת גרייב. הטווח התקין של ערכי TSI עשוי להשתנות לפי הגדרות גופים רפואיים שונים.

 

הבדיקה שלי מחוץ לטווח התקין ! מה עושים ?

כדאי לדעת שתוצאה מחוץ לטווח הנורמה אינה מעידה תמיד על מחלה. במקרים שבהם מתגלה חריגה מטווח הנורמה מומלץ לפנות להתייעצות עם גורם רפואי מוסמך. קיימים מקרים מסויימים בהם ישנה תוצאה החורגת מהטווח התקין, אך אינה מעידה בהכרח על בעיות בבלוטת התריס בשלב זה. כך למשל, לחלק קטן מהאנשים הבריאים יש בדם רמות חיוביות של נוגדנים לבלוטת התריס, אך הם אינן חולים, אין בדמם TSH גבוה ואולי עדיין אין להם בעיות בבלוטת התריס נכון למועד הבדיקה. מנגד, קיימים מקרים שבהם מתגלה TSH גבוה ללא חריגות בערכי T3 ו- T4, אך ייתכן ומדובר בתת פעילות של בלוטת התריס שהינה תת-קלינית הדורשת איזון בלוטת התריס. לאלו החוששים שיש להם בעיות בבלוטת התריס או שהתגלו לנוגדני בלוטת התריס ערכים חריגים בבדיקות הדם רצוי לוודא שאכן קיימת או קיימות בעיות בבלוטת התריס. ניתן לבקש ייעוץ לבלוטת התריס עם אנדוקרינולוג ולבקש אבחנה מדוייקת שתסייע לאיזון בלוטת התריס, לרבות איזון טבעי של בלוטת התריס.

אודות ד"ר יניב עובדיה - לחצו כאן