קצת על בלוטת התריס והקשר לתקופת האמהוּת

בלוטת התריס (מכוּנה גם בלוטת המגן או בלוטת התאירואיד) הינה בלוטה חשובה הממוקמת מתחת לגרוגרת בצוואר. בלוטה זו מפרישה הורמונים האחראים בין היתר על ויסות חילוף החומרים בגופינו, קצב הלב, לחץ הדם, חום גוף, גדילה והתפתחות, כולל התפתחות המח. אחד משלבי ההתפתחות החשובים ביותר בחיינו מתרחש בתקופת האמהוּת הכוללת את גיל הפוריות בטרם ההיקלטוּת, ההריון והתקופה שלאחר הלידה. נמצא שיש צורך בתפקוד תקין של בלוטת התריס לצורך היקלטות להיריון תקין, התפתחות תקינה של העובר, מהלך הריון בריא ותקופת הנקה המטיבה עם האם והצאצא.

​

השפעות חוסר איזון בלוטת התריס לפני ההריון

בלוטת התריס מושפעת מתזונה. בהיעדר התאמה נכונה של תזונה בלוטת התריס עלולה להגיע לחוסר איזון המשבש את פעילותה. חוסר איזון בלוטת התריס בנשים קשור במחזור לא סדיר, אל-וסת, היעדר ביוץ, עודף משקל וסיכוי מופחת להיקלט להריון. ייתכן ואיזון לקוי בבלוטת התריס בגברים פוגע באיכות ותפקוד הזרע. מצבים אלו עלולים לעכב ובמקרים מסויימים אפילו למנוע היקלטות להיריון מוצלח. צריכה מאוזנת של מינרלים כגון יוד, ברזל וסלניום חיונית לפעילות תקינה של הבלוטה. עם זאת, לעיתים מתקיימים שינויים בלתי מודעים בסביבה ובתזונה. בעוד צריכת הסלניום בישראל בלתי ידועה, קיימים נתונים המלמדים על חסר ברזל בנשים רבות בגיל הפוריות. בשנים האחרונות התגלה כי שורר בארץ מחסור ביוד בתזונה. כנראה שישראלים רבים, ובכלל זה נשים בגיל הפוריות, אינם צורכים מספיק יוד המהווה חומר גלם חשוב לייצור הורמוני בלוטת התריס.

​

תקופת ההריון – "מבחן מאמץ" לבלוטת התריס

תפקיד בלוטת התריס בהריון מתעצם. בזמן ההריון האם זקוקה לאספקה מוגברת של מינרלים כגון יוד, ברזל וסלניום, החשובים לפעילותה, אך למעשה האם משתמשת בהם גם על מנת לספקם לעובר המתפתח, בייחוד בטרימסטר הראשון (14 השבועות הראשונים להיריון). בטרימסטר זה העובר תלוי גם באספקת הורמונים מהאם ההרה, הואיל וטרם מתפתחת אצלו בלוטת תריס בשלב זה. לכן, תקופת האמהוּת היא קריטית. איזון בלוטת התריס בהריון מהווה אתגר חשוב כי היא עומדת ב"מבחני מאמץ": בנוסף על פינוי מינרלים מוגבר מהכליות, בלוטת התריס "נדרשת" לספק חלק מחומרי הגלם שלה ואת ההורמונים שהיא מייצרת לטובת העובר. בהיעדר תפקוד תקין וחוסר איזון בלוטת התריס בהריון עולה הסיכון להתפתחות לקויה של העובר, כולל פגיעה בגדילתו ותפקודו המוחי. לתופעות אלו השלכות שליליות על מצבה הבריאותי של האם ועל מצב העובר והן עלולות להתבטא בתת או יתר פעילות של האם, לידה מוקדמת, תפקוד שכלי לקוי של הצאצא ובמקרים של חסרים תזונתיים חמורים אפילו בהפלות, לקוּת שכלית של הצאצא ותת פעילות מוּלדת של בלוטת התריס אצל הצאצא.

​

האם יש ערכי נורמה שונים של בלוטת התריס בהיריון ?

נכון. עקב החשש מפני נזק לאשה ההרה ונזק לעובר הקשור בערך TSH גבוה מוסדות בריאות רבים הגדירו טווחי TSH תקינים לכל טרימסטר. כדאי לדעת: קיימים מקרים בהם חריגה מטווח הנורמה אינה מעידה על מחלה בהכרח ועשויה לחלוף מעצמה, אך מקרים אחרים מעידים על בעיות בבלוטת התריס העשויות להצריך התערבות רפואית ו/או תזונתית. במקרים שבהם מתגלה TSH גבוה מומלץ לפנות להתייעצות עם גורם רפואי מוסמך. איזון בלוטת התריס באמצעות תזונה הוא חיוני, היות והוא מאפשר לאשה ההרה לקבל כלים לתמוך בבלוטת התריס גם במקביל או לאחר סיום הטיפול התרופתי (במידת הצורך) וגם לאחר הלידה.

​

אילו בדיקות מומלצות? הסבר

כיצד מאבחנים במהירות קשר בין תזונה לתת פעילות?

​

מה נחשב ל TSH גבוה בתחילת ההיריון ?

בהתחלה, ממש בזמן קבלת בדיקת הריון חיובית, יכולה להיות עלייה ב TSH בחלק מהנשים ההרות, בעיקר כאלה שחוו רמה של TSH גבוה או גבולי לפני ההריון ובנשים המקבלות טיפול תרופתי לבלוטה. ארגוני בריאות שונים בעולם ממליצים שערך ה TSH יהיה נמוך מ 2.5 מילי יחב"ל לליטר בטרימסטר הראשון. ערך TSH גבוה מזה (אפילו נמוך מ 4 מילי יחב"ל לליטר) עלול לגרום לסיבוכים בריאותיים שלפעמים "עוברים מתחת לרדאר", כמו ביטוי קל של תסמיני תת פעילות אצל האשה ההרה ו/או מנת משכל נמוכה בתקופת הילדות של העובּר. יש פתרונות תזונתיים למצב הזה, גם במקביל לטיפול תרופתי לבלוטה. נמצא שטיפול תזונתי רפואי לבלוטת התריס, המלוּוה ע"י תזונאי דיאטן קליני מוסמך הינו בטוח בכל שלבי ההיריון וההנקה.

​

יש דבר כזה יותר מדי יוד בהיריון ?

בקיצור, כן, אך זה משתנה מאשה לאשה. יש מקרים שנטילת יותר מדי יוד מהתזונה או מתוספים המכילים יוד במהלך ההיריון, עלולה לגרום לעובר ו/או לרך הנולד תת פעילות.
פרטים: יוד חוצה די בקלות את השליה ולכן העובר חשוף לוצריכת יוד מוגזמת במהלך ההריון. יש מקרים שצריכה עודפת כזו עלולה לגרום לתת פעילות  בעובר ו/או היילוד הנגרמת על ידי יוד בעובר וביילוד (או בשפה המקצועית 'תת-תריסיות מוּאצת-יוד'). תופעה זו ידועה מ'אפקט וולף-צ'ייקוף' (Wolff-Chaikoff effect) באנשים בוגרים. ברוב המקרים, בלוטת התריס של אנשים מבוגרים מצליחה "להיחלץ" מאפקט וולף-צ'ייקוף תוך יומיים עד כעשרה שבועות ובד"כ חוזרת לאיזון. עם זאת, בלוטת התריס העוברית שאינה בשלה אינה מסוגלת "להימלט" מכך, מה שהופך את העובר והילוד לפגיעים לתת-תריסיות מוּאצת-יוד. העובר עלול לפתח תת-תריסיות כזו עקב חשיפה מוגזמת ליוד, גם אם תפקוד בלוטת התריס האימהי נשאר תקין מאוזן. רוב המקרים של -תריסיות מוּאצת-יוד בעוברים או יילודים התרחשו לאחר שהאם נטלה תוספים בכמות של מעל 1,000 מ"ג יוד ליממה, אך במקרים מסויימים ייתכן שגם מינונים נמוכים יותר עלולים לגרום להשפעה זו בנשים הרות עם נטייה לחוסר איזון בלוטת התריס שלהן. לכן, צריכת יוד במהלך ההריון צריכה להיות גבוהה מספיק כדי להבטיח תפקוד תקין של בלוטת התריס אצל האם והעובר, אך יותר מדי יוד עלול להזיק.

​

מהי תת-תריסיות מוּלדת ? מדוע היא מסוכנת ומה הקשר לתזונה ?

תינוקות עלולים להיוולד עם תת תפקוד של בלוטת התריס (תת-תריסיות מוּלדת) בעקבות מגוון סיבות. אחת מהן קשורה לתזונת האם לפני ובמהלך ההיריון. במידה ותת הפעילות של התינוק אינה מאובחנת ומטופלת בזמן, התינוק עלול לסבול מבעיות גדילה והתפתחות שכלית. רובם המוחץ של התינוקות בישראל, נבדקים לאיתור תת-תריסיות מוּלדת תוך ימים ספורים מהלידה והיא מתגלה באחד מכל כ- 2,000 תינוקות בישראל. יש מצבים שתת-תריסיות מוּלדת חולפת, בעיקר בשנה הראשונה לחיים. כאשר היא אינה חולפת, ישנה תלות בטיפול תרופתי לתקופה ארוכה, לרוב לצמיתות. לכן, יש חשיבות להתאים את התזונה בשלב תכנון ההיריון, בדגש על תזונת בלוטת התריס.

​

תפקוד בלוטת התריס לאחר הלידה

תפקוד בלוטת התריס משתנה במהלך ההריון ולאחר הלידה באופן טבעי. במקביל, בעיות בבלוטת התריס אינן נדירות בתקופה שלאחר לידה. הסיבות לכך אינן ברורות דיו, אך נראה שרמה חיובית של נוגדני תירואיד פראוקסידאז (Thyroid PerOxidase Antibodies – TPO Ab) בדם בתחילת ההריון, תורשה, עישון ותזונה בלתי מתאימה לבלוטת התריס לפני ובמהלך ההיריון עלולים להגביר את הסיכון לחוסר איזון בלוטת התריס לאחר הלידה. ממצא שכיח העלול להופיע חודשים בודדים לאחר הלידה הינה דלקת בבלוטת התריס לאחר לידה (postpartum Thyroiditis). דלקת זו גורמת למצב של יתר פעילות בלוטת התריס שלעיתים אינו מתבטא בתסמינים ברורים, אלא מתגלה במקרה. בהמשך עלולה להתפתח תת פעילות של בלוטת התריס העשויה לחלוף מעצמה. עם זאת, קיימים מקרים בהם אין החלמה מלאה והאם הטרייה נותרת עם תת פעילות של בלוטת תריס לאורך זמן בלתי ידוע. לנשים מניקות או שבתזונתן קיים חוסר במינרלים ברזל, סלניום ויוד עלולות בעיות בבלוטת התריס להישאר לצמיתוּת. כדאי לדעת שגם עודף במינרלים אלה עלול לשבש את פעילות בלוטת התריס ואף לפגוע בה. לכן, קיימת חשיבות מיוחדת לאכילה מספקת ומאוזנת של מינרלים אלה בתקופת ההנקה בגלל העלייה בצרכי האם לעצמה ועבור התינוק היונק.

 

מהו העיתוי המתאים ביותר לאבחן ולייעל את תזונת בלוטת התריס ?

לפי עדכונים מחזית המחקר, אבחון תזונת בלוטת התריס בשלבים שקודמים להיקלטות ההריון עשוי לשפר את ההתאמה האישית של התזונה לבלוטת התריס ולהקטין את הסיכון של בעיות בבלוטת התריס במהלך ההריון ולאחר הלידה. ראשית, הבטחת מאגרי מינרלים נאותים בתקופה שקדמה להיקלטות להריון, נמצאה כקשורה בסיכון נמוך לתפקוד לקוי של בלוטת התריס בהריון ולהקטנת פגיעה אפשרית ביכולת השכלית של הצאצא. שנית, קיימים מקרים שבהם הבטחת הרגלי תזונה פשוטים לקראת ההריון מטיבה עם תפקוד בלוטת התריס לאורך ההריון ואף לאחר הלידה. שלישית, תיקון משק המינרלים לאחר ההיקלטות עלול להיות מאוחר מדי עבור נשים רבות כי בטרימסטר הראשון האם הינה ספקית המינרלים וכן ההורמונים של העובר היות והוא בשלב התפתחותי עם תלות משמעותי באם ההרה. העובדות הללו רלוונטיות לאוכלוסיית הנשים בישראל בפרט בגלל שעל פי מחקרים מהשנים האחרונות התגלה שבנשים בגיל הפוריות ובנשים הרות קיים חוסר יוד וייתכן שגם חוסר בברזל וסלניום החיוניים לתפקוד תקין של בלוטת התריס.